עין עצלה היא תופעה נפוצה בקרב ב 3% מהילדים באוכלוסיה, 1 מתוך 10 ילדים יסבול מעין עצלה. למה קריטי לגלות בהקדם האפשרי, מהו הנזק הבלתי הפיך שעלול להיגרם ואיך מטפלים?

נעשה קצת סדר… מה זו עין עצלה?

מרגע היוולדם ועד סביבות גיל 8- מוחם של ילדים מתפתח בקצב מאוד מהיר. ההתפתחות הזו מתבססת בעיקר דרך הקלט הויזואלי, כלומר- דרך העיניים. המידע הויזואלי שהילד קולט יוצר במוחו של הילד קשרים שתורמים להתפתחות בכל הרבדים: שפה, תחושה, התפתחות מוטורית, רגשית ועוד. הפרעה בראייה בשלב זה של ההתפתחות עלול ליצור עיכוב התפתחותי.

בעצם המידע המגיע אלינו למוח מתורגם לאותות חשמליים, היוצרים גירוי באזור מסיים במוח. באותו האלו יהיו תקינים רק אם העין תצליח לקבל את המידע כמו שצריך. חשבו על כך כמו מסננת,  למשל. אם החורים המסננת קטנים מידי- החומר לא יעבור בה כמו שצריך ויישאר בחוץ.

עין עצלה היא בעצם מצב בו עין תקינה לחלוטין לא מתפקדת כראוי ולא מעבירה אל המוח את המידע שהיא קולטת. שימו לב לדגש שלי כאן, כי הוא המפתח: העין תקינה לחלוטין!

המשמעות הקריטית היא שאם המידע לא עובר בצורה תקינה- אזור מסיים במוח לא מקבל את הגירוי הדרוש לו, ועם הזמן הנזק הופך לבלתי הפיך. כיוון שאנו חווים וקולטים דרך העיניים- פגם בראייה יכול לייצר עיכוב התפתחותי ואף להגיע למצב של איבוד הראייה בעין הזו. עם הזמן אף נוצרת אי-סימטרייה, פזילה או סממן חיצוני כלשהו בעין החלשה.

שימו לב: משקפיים, עדשות או ניתוח לייזר לא יכולים לתקן את הבעייה מרגע שהמצב הוא בלתי הפיך!

הבעיה היא שילדים קטנים בדרך כלל לא "יסגירו" את העובדה שהם לא רואים טוב, כיוון שאין להם דרך לומר זאת. ועד שנבחין בסימן חיצוני – כבר יהיה מאוחר מידי. ולכן האיתור המוקדם הוא חשוב מאוד.

בדרך כלל הורים יעידו על הילד שהוא "קלמזי" , נופל או מתנדנד, קצת פוזל, אלו ילדים שלא בהכרח יצרו קשר עין תקין, ייתכן והדבר גם ישפיע על נטייה צווארית והרשימה עוד ארוכה. הנקודה היא שפשוט באמת מאוד קשה לשים לב לכך שקיימת עין עצלה עד שהדבר הופך לבולט…

אבל תנו לי להרגיע אתכם ולספר את החדשות הטובות,כי הן באמת מאוד טובות: האיתור של עין עצלה הוא ממש ממש פשוט! והטיפול אף יותר!

רופא עיניים המומחה בילדים יכול לזהות בקלות אם ישנה עין עצלה, ובדרך כלל הטיפול יהיה כיסוי של העין *החזקה* למשך זמן מסויים ועל ידי כך "אימון" וחיזוק של העין העצלה בהעברת האותות למוח. כך מתחזקים הקולטנים ובעצם האזור הלא מגורה במוח מקבל את הגירוי שדרוש לו.

הטיפול יעיל עד גיל 6 ובדגש על כמה שיותר מוקדם, ולאחר מכן יורדים הסיכויים לטפל בבעייה בצורה טובה וייתכן וכבר נעשה נזק בלתי הפיך.

 אז מה בעצם צריך לעשות כדי לאתר ולטפל בעין עצלה?

מומלץ לקחת את התינוק בין גיל 6-8 חודשים לבדיקה. בדרך כלל קשה לקבוע תור מוקדם לרופא עינים אז אני ממליצה לעשות זאת כבר ממש סמוך ללידה כדי לשריין תור כמה חודשים קדימה. סתם, כדי לסבר את האוזן (והעין 😉 ), ניסיתי לקבוע תור בבית חולים קפלן והתור שהציעו לי הוא ליולי 2018. עכשיו אנחנו בחודש נובמבר. 2017. 😐

מהלך הבדיקה:

חשוב שתכינו את עצמכם ותפנו סביב השעתיים-שלוש לצורך הבדיקה.

ראשית תקלוט אתכם אחות, שתטפטף לתינוקכם טיפות עיניים המרחיבות את האישונים. זה מעט שורף ולא נעים, אבל זה לוקח ממש שנייה. כמו תמיד, אני ממליצה לעשות זאת תוך כדי הנקה 🙂

לאחר מכן תתבקשו להמתין כחצי שעה (בפועל זה ייקח יותר… עיכובים, מטופלים נוספים וכו').

אחרי ההמתנה תיכנסו אל הרופא לצורך הבדיקה. בשלב הזה הרופא יבחן באמצעות מספר עדשות את עיניי התינוק שלכם, המעקב של האישונים ועוד. את העדשות הוא יניח מול עיני התינוק שלכם. הבדיקה לא חודרנית ולא כואבת, אך אם התינוק שלכם חסר סבלנות או חיבה כלפי אנשי רפואה (כמו למשל הבן שלי) ייתכן והבדיקה תתארך מעט 🙂

 

ממליצה לכם להגיע מצוידים בצעצוע אהוב, מוזיקה כלשהי או חטיף. משהו שיוכל להעסיק את הגוזל בזמן שהרופא מבצע את הבדיקה.

המלצה נוספת, ולדעתי היא חשובה לכל מצב ובייחוד סיטואציה רפואית: התינוק שלכם עלול מעט להיבהל. הוא עומד לפגוש אנשים שרוצים לבדוק אותו, לגעת בו, לכוון מולו מכשירים ועוד. היו רגועים, הבדיקה באמת לא כואבת. חשוב לדבר איתו, להסביר לו כל שלב. הוא מבין ומרגיש אתכם. צאו מנקודת הנחה שקופת חולים היא "תחנת רכבת" והצוות מעוניין לרוב להספיק כמה שיותר מטופלים, מכורח המציאות. קחו את הזמן! חשוב שהתינוק יהיה רגוע ויחווה חווייה חיובית ככל האפשר. ואם בכל זאת הוא נבהל או בוכה- דברו איתו, נסו להרגיע אותו ואל תחששו לומר לצוות המטפל להמתין רגע אחד. זה הילד שלכם.

 

לסיכום…

בנימה אישית, לא ברור לי מדוע אין הנחיה רשמית לרופאים או אחיות טיפת חלב להפנייה לבדיקת עין עצלה באופן שגרתי. בעיני צריך לשנות את המצב הקיים ולהנחות הורים לבצע את הבדיקה, כיוון שהיא פשוט מצילה את ההתפתחות של הילד במקרים מסויימים. למה לחכות לגיל מאוחר שבו הדבר כבר בולט לעין, בזמן שגילוי מוקדם כבר בשנה הראשונה לחייו של התינוק יכול לאפשר תיקון של 100% מהבעייה? ובכן, נקווה לעתיד טוב יותר 🙂

 

לקריאה נוספת:

http://bjo.bmj.com/content/bjophthalmol/65/8/575.full.pdf

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5644189/ -מחקר מעניין המציג את חשיבות הגילוי המוקדם

בהצלחה ורק בריאות!  🙂

השארת תגובה